פסק-דין בתיק פש"ר 1036-04

הקדמה :

לפני ערעור מטעם החייב (להלן: "המערער") על החלטת המנהל המיוחד, עו"ד יעקב זיסמן (להלן: "המנהל המיוחד"), מיום 11/11/07, לאשר תביעת חוב של הנושה, חופית קיבוץ כנרת בע"מ (להלן: "הנושה"), שלבקשתה הוכרז המערער ביום 5/6/06 כפושט רגל.

הרקע העובדתי לערעור בתמצית :

ביום 11/2/04 הגישה הנושה בקשה לצו כינוס ולהכרזת המערער כפושט רגל על יסוד חובו הפסוק במסגרת שני תיקי הוצאה לפועל (חוב בסך של 182,713.87 ש"ח בתיק הוצאה לפועל שמספרו 02-21017-01-2 וחוב בסך של 60,701.68 ש"ח בתיק הוצאה לפועל שמספרו 02-30035-00-3). תיקים אלה נפתחו לאחר ששיקים שמשך צד ג' והוסבו על ידי החייב לטובת הנושה, חוללו.

ביום 6/9/04 נעתר כב' השופט ארבל לבקשת הנושה למתן צו כינוס נגד המערער. ביום 5/6/06 הוכרז המערער כפושט רגל, על יסוד הסכמתו, ועו"ד נפתלי נשר מונה כמנהל מיוחד לנכסיו. בהמשך, ביום 2/9/07, מונה עו"ד יעקב זיסמן כבעל תפקיד לצורך בדיקת תביעת החוב של הנושה.

בתאריך 11/11/07, אישר המנהל המיוחד את תביעת החוב של הנושה בסך כולל של 204,180 ש"ח, על יסוד דפי ח-ן ההוצאה לפועל, בתוספת ריבית והצמדה כחוק עד ליום צו הכינוס, ובקיזוז הסכומים שהתקבלו, גם הם בתוספת ריבית והפרשי הצמדה ממועד תשלומם עד ליום צו הכינוס.

טענות המערער :

לטענת המערער, הליך פשיטת הרגל נכפה עליו על ידי הנושה, וכיום ברור לו כי הליך זה נפתח ממניעים פסולים ובחוסר תום לב, שכן במסגרת תיק ההוצאה לפועל הראשון כלל לא צירפה את מושך השיקים, צד ג', ניקולא ח'ורי, ואילו במסגרת תיק ההוצאה לפועל השני, הפטירה (כך על פי הנטען) את אותו צד ג' מתשלום החוב.

לגופו של עניין, טוען המערער כי חובו לנושה הינו תוצאה של חילול שיקים שמשך צד ג', ניקולא ח'ורי, אשר נמסרו למערער וזה הסב אותם לנושה. על פי הנטען, חילול השיקים נעוץ בטעמים שאינם קשורים למערער. לטענת המערער, סיבות שלא היו בשליטתו וכן חיסרון כיס, מנעו ממנו להתגונן בפני הבקשות לביצוע שיקים שהוגשו על ידי הנושה ללשכת ההוצאה לפועל. אי לכך, סבור המערער כי מלכתחילה לא היתה לנושה כל עילה לצרפו כחייב בתיקי ההוצאה לפועל ולנקוט נגדו בהליכים, בייחוד לא כנתבע יחיד (באחד מתיקי ההוצאה לפועל) וביחס לסכומים ביתר (בתיק ההוצאה לפעול השני), על אחת כמה וכמה מקום בו לפי מידע המצוי בידיו, גבתה הנושה את רוב החוב ממושך השיקים,  צד ג', ואף הפטירה אותו מתשלום יתרת החוב.

לטענת המערער, החלטת המנהל המיוחד בנסיבות אלה "אינה הולמת את ערכיה של מדינת ישראל ואינה עומדת בקנה אחד עם כללי היושר והצדק הטבעי", הואיל ומדובר בתביעה נגד "נמשך שהוא מסב" מכוח פעולת הסבה, כך שמוטלת על המנהל המיוחד - כך לטענת המערער - חובה מוגברת לדרוש ולחקור את אופן יצירת החוב ולבדוק מדוע אין לגבות את החוב ממושך השיקים ולפטור אותו מתשלום החוב. המערער טוען כי שגה המנהל המיוחד משאישר את תביעת החוב של הנושה שעה שאינו החייב העיקרי ואינו מושך השיקים. המערער מוסיף וטוען כי היה על המנהל המיוחד לבקש הבהרות בהקשר זה ואף לשמוע את עמדת החייב, וזאת לא עשה.

עוד טוען המערער כי החלטת המנהל המיוחד אינה מפורטת דיה, שכן לא פורטו הסכומים שקוזזו מיתרת החוב, גובהם ומקורם.

בנוסף, טוען המערער כי אף אם ניתן לראות בחתימתו על גבי השיקים כערבות לקיום התחייבות צד ג' לפירעון השיקים, עדיין אין בכך כדי להצדיק את העובדה כי החוב יוחס לו, ומשהפטירה הנושה את צד ג' מיתרת החוב, ללא הסכמת המערער לכך, כי אז מופטר המערער באותה מידה.

לסיכום, סבור המערער כי לנוכח העובדה שהמנהל המיוחד לא נתן דעתו לאופן בו נפתחו הליכי פשיטת הרגל נגד המערער ולאופן יצירת החוב, ולנוכח חוסר תום הלב מצדה של הנושה בפתיחת ההליכים נגדו ובאופן ניהולם, יש להיעתר לערעור ולהשיב את העניין לדיון בפני המנהל המיוחד.

תגובת הנושה :

לטענת הנושה, דין הערעור להידחות, תוך חיוב המערער בהוצאות משפט.

הנושה טוענת כי כל טענות המערער ביחס לעצם הכרזתו כפושט רכל, אין להן מקום בערעור זה, ובמידה שהחייב מתקשה להתנהל במסגרת ההליך, יוכל להציע הצעת הסדר לנושיו, באופן שיוכל להתאפשר לו לפתוח דף חדש בחייו.

לגופו של עניין, טוענת הנושה כי היא אוחזת ב- 6 שיקים שנמשכו על ידי צד ג' לפקודת החייב, שהסב אותם באמצעות חתימה על גבם. על פי הנטען, פתחה הנושה בשני תיקי הוצאה לפועל נגד המערער, שמלבד העובדה שהסב את השיקים בחתימתו, חתם על התחייבות לשלם לנושה כל שיק שימסור לה לניכיון, ועל כתב ערבות לפיו הינו ערב לפירעון על הסכומים המגיעים לנושה מעסקו. עוד נטען כי הנושה ניכתה לבקשתו של המערער שיקים שמסר לה, ושילמה לו את תמורתם, בניכוי ריבית הניכיון. לטענת המערערת, באחד התיקים הגיש המערער התנגדות בלשכת ההוצאה לפועל, וביום 27/6/01 נדחתה ההתנגדות לגופה. כמו כן, בתיק הנוסף, כלל לא הגיש המערער התנגדות. לפיכך, ובהתחשב בכך שהתנגדות המערער נדחתה והליכי ההוצאה לפועל נמשכו כסדרם, לטענת הנושה, אין ממש בערעור שהגיש המערער ואין להתערב בהחלטת המנהל המיוחד.

כן טוענת הנושה כי טענת המערער לפיה מושך השיקים, ניקולא ח'ורי, שילם את עיקר החוב והופטר מיתרת החוב, אינה מגובה בכל מסמך או ראיה אחרת. לטענתה, לא הפטירה את צד ג' מחובו אליה, אלא הגיעה עימו להסדר לפיו בכפוף לתשלום שני סכומים על ידו, לא יהיו לה כל תביעות ו/או דרישות נוספות ממנו והיא תחדל מהליכי גביה כנגדו, כך שאין בהסדר פרטני זה אליו הגיעה עם מושך השיקים כדי להצדיק הפטרת המערער מחובו.

הנושה מוסיפה וטוענת כי בדיקת החלטתו של המנהל המיוחד אינה מלמדת על כל טעות מצדו ולפיכך אין מקום להתערב בהחלטה. הנושה מדגישה כי לא ייתכן לאפשר למערער להעלות כיום טענות משפטיות בעניינים שנידונו ונדחו במסגרת תיקי ההוצאה לפועל, בייחוד על רקע העובדה שהמערער נמנע מלהזכיר כי התנגדויותיו הוכרעו לגופו של עניין.